ידועים בציבור


 

ידועים בציבור – כל המידע הנחוץ

מי נחשב כידוע בציבור?

לפני שאתם נלחצים, חשוב להדגיש כי לא כל זוג החי יחדיו וחולק בהוצאות הבית ייחשב כ”ידועים בציבור”. כעיקרון ניתן לומר שזוג המנהל חיים המקבילים למעשה לחיי נישואין, רק נעדרים טבעת ורישום פורמלי, סביר להניח כי ייחשב כזוג ידועים בציבור.

בטרם מכתיר בית המשפט לענייני משפחה זוג כידועים בציבור, יש צורך בקיום שני תנאים מצטברים: <strong.הראשון: בני זוג המקיימים “חיי משפחה”: בהתאם לפסיקה, חיי משפחה הינם חיים אינטימיים, בדומה למערכת יחסים של בעל ואישה, המבוססים על חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, מהם ניתן ללמוד שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה, ואין המדובר ביחסים זמניים. התנאי השני: בני זוג המנהלים “משק בית משותף”: בניהול משק בית משותף הכוונה לחלוקת הוצאות הבית ושכ”ד, חשבון משותף ,עריכת קניות וכו’. עם זאת, אין הכוונה לזוג המנהל משק בית משותף מתוך שיקולי נוחות וכדאיות כספית, אלא ניהול משק הבית המשותף צריך לנבוע מהעובדה שבני הזוג מנהלים חיי המשפחה משותפים בדומה לחיי המשפחה של בעל ואישה הדבקים זה בזה בקשר של גורל חיים.

חשוב לציין, כי הבחינה האם זוג ייחשב כידועים בציבור משתנה מזוג לזוג בהתאם לכלל הנסיבות של כל מקרה ומקרה. ככלל, בתי המשפט קבעו כי המדובר בבני זוג ידועים בציבור, אף אם היו נסיבות, שהיו יכולות עקרונית לשלול את הגדרתם של בני הזוג כידועים בציבור . כך למשל, בית המשפט לא שלל את האפשרות להיחשב ידועים בציבור כאשר היה מדובר בזוג שלא התגורר יחדיו במקום קבוע. במקרה אחר, הגדיר בית המשפט בני זוג כידועים בציבור על אף שאחד מבני הזוג קיים במקביל קשר רומנטי עם בן זוג אחר, ובמקרה נוסף הוגדרו בני זוג כידועים בציבור על אף שבני הזוג רבו לעיתים קרובות, גרו בחדרים נפרדים ולא קיימו יחסי אישות.

מהו פרק הזמן הנדרש לחיים משותפים?

באשר לפרק הזמן הנדרש לחיים משותפים יחדיו על מנת להיחשב כידועים בציבור, הרי שאין פרק זמן מינימאלי, ובאחד המקרים הכיר בית המשפט בזוג כידועים בציבור למרות שחיו יחדיו שלושה חודשים בלבד.

מהן ההשלכות המשפטיות של היותכם ידועים בציבור??

השלכות במישור הרכושי

עצם העובדה שבית המשפט קבע שבני זוג חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף אין בה כשלעצמה הוכחה לכך שבני הזוג התכוונו לשתף האחד את השני ברכוש שנצבר על שם מי מהם. ולכן, במידה ובני הזוג נפרדים ואחד מבני הזוג מעוניין לתבוע את משנהו בטענה לחזקת שיתוף בנכסים (היינו, טוען כי יש לחייב את בן הזוג השני להעביר על שמו מחצית מהרכוש או את מחצית שווי) עליו להוכיח כי בני הזוג התכוונו לשיתוף כלכלי רכושי, וזאת מעבר למימון החיים המשותפים ומשק הבית המשותף. על מנת להוכיח כוונה מעין זו, עליו להוכיח כי בן בני הזוג התקיים “אורח חיים תקין” ונעשה מאמץ משותף לצבירת הרכוש. במאמץ משותף, הכוונה היא מאמץ משותף של שני בני הזוג ברכישת הנכסים או לכל הפחות שאחד מבני הזוג תרם את חלקו לצבירת הרכוש ע”י כך שניהל את משק הבית המשותף וגידל את הילדים, בזמן שהשני צבר רכוש. כלומר, המאמץ המשותף הנדרש אינו מתבסס על תרומה כספית של כל אחד מבני הזוג. די בכך שהאישה מנהלת את משק הבית ותורמת את חלקה לקיום המשפחה, לרבות חינוך בני ילדי בני הזוג, כדי להצדיק את החלת חזקת השיתוף. ככלל, מי שמבקש לטעון כי לא הייתה כוונה לשיתוף בנכסים, עליו להראות כוונה של ממש לכך שרכוש נתון לא יהיה משותף.

עם זאת ראוי לסייג ולומר, כי העובדה שבני זוג מקיימים חיים משותפים מבלי למסד את הקשר ביניהם באופן פורמלי של נישואין (בייחוד כשהם נוהגים כך מתוך בחירה ולא בשל היותם מנועים להינשא כגון כהן וגרושה שמבחינה הלכתית אינם יכולים להינשא) אינה חסרת משמעות. לעיתים עשויה העובדה שבני הזוג לא נישאים זל”ז, למרות שיכולים לעשות כן, להעיד על כך שמדובר בקשר זמני בלבד או קשר בלתי מחייב ובכך לשלול כוונת שיתוף בנכסים.

סייג נוסף, שראוי לציין, הינה ההבחנה בין בני זוג נשואים לבין בני זוג ידועים בציבור לעניין החלת שיתוף בנכסים עסקיים: כאשר מדובר בבני זוג נשואים, אין מקום לאבחנה בין נכסים עסקיים לנכסים אחרים. אך כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור, להחלת השיתוף גם על נכסים עסקיים של מי מהם, יש צורך בראיה נוספת כלשהי, ואין די בחזקת השיתוף לבדה.

השלכות במישור דיני הירושה

סע’ 55 לחוק הירושה מעניק זכות ירושה לידוע בציבור כזכות הירושה שהיה מקבל לו היו נשואים זל”ז, בתנאי שבעת הפטירה של בן הזוג, לא היה אף אחד מבני הזוג נשוי לאדם אחר, ובתנאי כמובן שאין צוואה שמורה אחרת.

השלכות לעניין זכויות פנסיוניות

כאמור, בהתאם לחוק הירושה ידועה בציבור לא תירש את בן זוגה אם היה נשוי לאחרת. אולם נשאלת השאלה מן הן ההשלכות לעניין הזכויות הפנסיוניות של המנוח? מי תקבל את הפנסיה במקרה כזה- הידועה בציבור או האישה החוקית? בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אם המנוח חי עם ידועה בציבור פרק זמן הקבוע בתקנון קופת הגמל כפרק זמן הנדרש להגדרת חייהם כחייהם משותפים, אזי הידועה בציבור תקבל את הזכויות הפנסיוניות של המנוח. ביה”ד הארצי לעבודה קבע כי רק לביה”ד לעבודה הסמכות לקבוע מעמדן של הזכאיות לפנסיה. היוצא מן האמור הוא שמניעה שאשת איש תקבע ע”י בית הדין לעבודה כ”אשתו” של מי שהיא גרה איתו לצרכי הפנסיה, בניגוד לפסיקת בית הרבני או ההיפך. אפילו קבע בית הדין הרבני שהיא אשתו, יכול בית הדין לעבודה לקבוע שאינה כזו – לצרכי הפנסיה.

השלכות לעניין המזונות

עקרונית, כאשר מדובר בבני זוג יהודיים, חובת המזונות לאישה ו/או ילדים נובעת מהדין העברי. בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, נקבע כי ייתכן שביהמ”ש יטיל חיוב של מזונות “אזרחיים” במקרה בו בני זוג נשואים זל”ז בנישואים אזרחיים או חיים כידועים בציבור (ולכן עקרונית הדין העברי לא חל עליהם ולא אמורה להיות חובת מזונות). כלומר, תיתכן סיטואציה בה בית המשפט יטיל חובת מזונות של בן זוג אחד כלפי בן הזוג האחר מכוח עיקרון תום הלב. מזונות אלה, הקרויים “מזונות אזרחיים” מהווים תמיכה כספית של בן זוג אחד בשני, ומטרתם להבטיח את רמת חייו של בן הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרידה הפיזית בין בני הזוג.

עריכת הסכם וצוואה

כדי למנוע אי הבנות עתידיות, במקרה של, חו”ח, פטירת אחד הצדדים או פרידה, מומלץ ביותר להכין צוואה והסכם לחיים משותפים בין בני הזוג, על מנת לקבוע מראש את מערכת היחסים, ובכלל זה את החלוקה הרכושית ברכוש קיים או ברכוש שיצטבר במשותף.

ראוי לציין כי על אף שאין חובה מכוח הדין לאשר הסכם בין ידועים בציבור, ניתן ורצוי לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני משפחה ובכך ליתן חותם וגושפנקא לרצינות הצדדים.

* כל הזכויות שמורות לעו”ד ומגשרת כנרת בר-לב המתמחה בענייני משפחה, ידועים בציבור, הסכמים בין ידועים בציבור, הסכמים לחיים משותפים.

המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334