מזונות ילדים


דמי מזונות ילדים – כל המידע הנחוץ

עם היפרדם של בני זוג, אחד העניינים המרכזיים הנתונים במחלוקת הינו גובה מזונות הילדים. מטבע הדברים, המדובר בסכומים חודשיים משמעותיים ביותר, המתפרשים על פני שנים ארוכות, ועל כן בבואו של בית המשפט או בני הזוג (במידה ומגיעים להסכם) לקבוע את גובה המזונות לילד, נדרש הוא למצוא את האיזון בין צרכיו של הילד, לבין הכנסותיהם של שני ההורים, והצורך לאפשר לאב הנושא במזונות להמשיך לחיות את חייו ולשלם את הוצאותיו שלו.

מה היא הערכאה המשפטית שבה ידונו ענייני מזונות ילדים ?

כעיקרון, הסמכות לדון בענייני מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. על מנת שבית הדין הרבני יוכל לדון במזונות הילדים, יש צורך בהסכמת שני הצדדים. על כן, במידה ואב כרך את עניין מזונות הילדים בתביעת גירושין לבית הדין הרבני, עדיין יכולה האם להגיש תביעת מזונות ילדים לבית המשפט לענייני משפחה.

בהקשר זה, יצוין, כי גם במקרה בו מזונות קטינים מוסדרים בהסכם בין בני הזוג, אשר מובא לאישורו של בית הדין הרבני, אין אישורו של בית הדין הרבני את ההסכם, מונע מהקטינים להגיש תביעה עצמאית כביכול למזונותיהם לבית המשפט לענייני משפחה. כלומר, במקרים מסוימים, לקטינים תהיה כעיקרון האפשרות להגיש תביעה עצמאית ראשונית למזונותיהם משום שיש צורך להגן על זכויות הקטינים שענייניהם לא תמיד עומדים לנגד עיני הוריהם במסגרת תביעת גירושין.

האם קטין שהוריו אינם נשואים זה לזה זכאי למזונות?

עקרונית, כל קטין זכאי לתבוע מזונות, ואין כל רלוונטיות לנסיבות הורתו של הקטין ולמהות יחסיהם של הוריו. כלומר, אין כל חשיבות לעובדה האם הוריו של הקטין נשואים זל”ז, באילו סוג של נשואים מדובר (דתיים או אזרחיים) וכיוצ”ב.

כמו כן, אב אשר נולד לו ילד כתוצאה מ”גניבת זרע” לא יוכל לטעון כי אינו מחוייב במזונות הילד משום שהורתו לא הייתה מרצונו החופשי. בית המשפט מעמיד בראש ובראשונה את הצורך בשמירה על אינטרסי וזכויות הילד, ועל כן אין חשיבות האם הילד הינו תוצר של פרי אהבה מוסכמת או “גניבת זרע”. כאן המקום לציין כי בנסיבות מסוימות ונדירות ייתכן ותהיה לאב עילת תביעה נזיקית כנגד האם בגין רמייה- אולם כאמור אין בכך כדי להשפיע על חובתו בתשלום מזונות לקטין.

מי חייב במזונות קטינים?

בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מזונות קטינים נקבעים ע”פ הדין האישי. במקרה של יהודים, הדין האישי שחל הוא הדין העברי, אשר מחיל עקרונית את חובת המזונות על האב בלבד, אולם כפי שיפורט להלן, הן הדין העברי והן פסיקת בתי המשפט סייגו את חבות האב, בהתאם לגיל הקטין.

אילו מסמכים יש לצרף לתביעה למזונות?

שני הצדדים מחויבים לצרף שניים עשר תלושי משכורת אחרונים וכן טופס “הרצאת פרטים בתביעה למזונות” על מנת שבית המשפט יוכל לאמוד את יכולתם הכלכלית ואת פוטנציאל ההשתכרות שלהם. מלבד זאת, על התובע דמי מזונות לצרף לכתב התביעה קבלות ומסמכים על הצרכים הנטענים בכתב התביעה.

מהו גובה המזונות כולל החיוב במזונות?

ובכן, בניגוד לעמדה הרווחת אין “מחשבון מזונות” או נוסחת קסם, אולם חישוב דמי מזונות ילדים נעשית תוך כדי בחינת גורמים שונים: צרכי הקטינים, רמת וכושר ההשתכרות של ההורים, צרכים מיוחדים של הקטין ביחס לקטינים אחרים, ונתונים רלוונטיים ספציפיים אחרים. לצורך קביעת דמי מזונות ילדים נעשית אבחנה כעיקרון בין קבוצות גילאים שונות:

עד גיל 6 (“קטני קטינים”) – חיוב המזונות מוטל באופן אבסולוטי על האב.

מגיל 6- 15 – ע”פ הדין העברי, על האב מוטלת חובה בסיסית לספק לילדיו את צרכיהם ההכרחיים. בשורה של פסקי דין נקבע כי במסגרת צרכיהם ההכרחיים של קטינים נכללות הוצאות מזון, ביגוד והנעלה, מדור (הכוונה לחלק יחסי מתשלום השכירות/ משכנתא והוצאות אחזקת הבית), בריאות וחינוך בסיסי (לא כולל חוגים וכיוצ”ב). בהוצאות שמעבר לצרכים ההכרחיים שפורטו לעיל, מחייב בית המשפט מ”דין צדקה” את שני ההורים, לפי יכולתו של כל אחד מן ההורים ובהתחשב בצרכים של הקטינים.

קטינים מגיל 15- 18 – החיוב במלוא ההוצאות של הקטינים הינו מדין צדקה. כלומר, מוטל על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.כך למשל, אם משתכר האב משכורת הגבוהה בהרבה ממשכורתה של האם, האב יישא במרבית תשלום המזונות.

18- 21 – עקרונית, לבית המשפט סמכות לחייב במזונות עד תום השירות הצבאי, כאשר בדר”כ החיוב במזונות עומד על שליש מסכום דמי מזונות המקורי.

האם יש חיוב מינימלי במזונות?

בהתאם לפסיקה האזרחית, סכום המזונות המינימאלי לכל קטין, מבלי שיש צורך להוכיח זאת בראיות מפורטות, עומד על סך 1,250 ₪ לחודש, וזאת מבלי לכלול הוצאות מדור (השתתפות יחסית בתשלום שכ”ד/ משכנתא), השתתפות במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

חיוב בהשתתפות בתשלום דמי שכירות/משכנתא

כאמור, על האב להשתתף בחלק יחסי מדמי השכירות של האם על מנת להבטיח את מדורם של הקטינים.

לפיכך, עקרונית, כאשר מדובר בקטין אחד- יחוייב האב בתשלום 30% מדמי המדור.

כאשר מדובר בשני קטינים- יחוייב האב בתשלום 40% מדמי המדור.

כאשר מדובר בשלושה קטינים- יחוייב האב בתשלום 50% מדמי המדור.

עם זאת, על גובה דמי השכירות להיות רלוונטיים וסבירים-וייתכנו מקרים בהם בית המשפט יפחית את השתתפות האב במדור או יגביל אותה עד לגובה סכום מסוים.

באשר להשתתפות האב בתשלום משכנתא קיימת בעייתיות מסוימת- משום שעלולה להישמע טענה ע”י האב שעצם השתתפותו במשכנתא של האם מסייעת לה למעשה לצבור רכוש נוסף ועל כן אין להתייחס למשכנתא כאל רכיב של מזונות כי אם כאל רכיב הוני. עם זאת, עקרונית, בפסיקה נקבע הכלל על אף שהאם מגדילה את הונה באמצעות חיוב האב במדור, לא נגרם חסרון כיס לאב, שהרי ממילא היה חב בגין מדור חלופי לפי מפתח של שכר דירה סביר וחלקם של הקטינים ברכיב זה. יחד עם זאת סויגה הקביעה דלעיל, ונקבע גם כי כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה, וחורג מעלות שכר – דירה סביר, שניתן לאשרו, רכיב המדור הרעיוני יחושב לפי שווי שכר – דירה סביר, ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני, שאין על הבעל – האב להשתתף בו. תרופתה של האישה במקרה זה – בפריסת המשכנתא לתקופה ממושכת יותר תוך הקטנת השיעורים של התשלומים החודשיים. כמו”כ, נקבע כי שיעור החיוב במדור רעיוני מותנה בהכנסות ההורים ובשיעור ההתפלגות של הרכיב בין האם לבין הילדים.

חיוב במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות

בנוסף לחיוב בדמי מזונות בסיסיים, נהוג לחייב אף במחצית הוצאות חינוך (דוגמת גן, צהרון, תשלומים לבית ספר) וכן מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן נכללות בגדר השירותים הממומנים ע”י קופת חולים (דוגמת טיפולי שיניים, אורתודנט, ואפילו משקפיים ופסיכולוג).

דמי טיפול

בנוסף לאמור לעיל עד לגיל 6 ניתן לחייב את האב בדמי טיפול. בפסיקה נקבע כי עד לגיל 6 מהווים דמי טיפול חלק מצרכיו ההכרחיים של הקטין ולאחר מכן מהווה מרכיב זה את אחד מצרכי הקטין אשר החיוב בהם הוא מדין צדקה.

ככל שגיל הילדים גדל, קטן הצורך שלהם בטיפולה הצמוד של אמם ושיעור דמי הטיפול בהם יחויב האב קטן בהדרגה.

האם פסק דין בענייני מזונות הינו סופי?

פסק דין שניתן בעניין מזונות אינו פס”ד סופי ובלתי ניתן לשינוי. במקרים בהם חל שינוי נסיבות קיצוני, עקרונית ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט הן בתביעה להגדלת מזונות והן בתביעה להפחתת מזונות. ברם, יצוין, כי כאשר מזונות הקטינים נקבעו בהסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, מחד ככלל הקטינים אינם מחויבים בהסכם ויכולים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם, מבלי שעליהם להוכיח שינוי נסיבות מהותי. אולם מאידך תביעה לשינוי נסיבות כאשר מדובר על סכום דמי מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים לא תתקבל על נקלה. לגבי שינוי נסיבות, יודגש כי הולדת ילד נוסף לאב, לא תמיד מביאה לשינוי בגובה דמי מזונות עבור הילדים מנישואים ראשונים/ ממערכת יחסים קודמת.

אי תשלום דמי מזונות ילדים

במקרה בו האב אינו עומד בתשלום המזונות, ויש צורך בגביית המזונות, יכול הזוכה בפסק הדין לפנות למדור מזונות בלשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לביצוע פסק דין. כמו”כ, במידה והינכם זכאים על פי הסטנדרטים של ביטוח לאומי, ניתן לגבות את המזונות או חלק מהם באמצעות לשכת הביטוח הלאומי.

* כל הזכויות שמורות לעו”ד ומגשרת כנרת בר-לב המתמחה בענייני משפחה, דמי מזונות ילדים, הסכמי מזונות ילדים.
המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334