מזונות אישה


מזונות אישה – כל המידע הנחוץ

החוק בישראל קובע כי הזכאות למזונות של בני זוג יהודים נקבעת בהתאם לדין העברי. ואכן- בהתאם לדין העברי, יש לאישה עקרונית זכות לתשלום דמי מזונות אישה בגובה רמת החיים שהורגלה אליה. הזכות למזונות נובעת מעצם הנישואין של בני הזוג. כלומר, עצם העובדה שבני זוג נשואים וחיים יחדיו מעניקה עקרונית זכות למזונות אישה ע”פ הדין העברי. זכות האישה למזונות פוקעת (מסתיימת) עם הגירושין. חשוב להדגיש, כי מזונות אישה ניתן לתבוע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני, אולם קיימים הבדלים מהותיים בין פרשנות בית המשפט לענייני משפחה את הדין העברי ובין פרשנותו של בית הדין הרבני, ועל כן מומלץ להתייעץ ולהחליט על אסטרטגיה כוללת בטרם הגשת תביעה.

בטרם נפרט את המקרים בהם ניתן לתבוע מזונות אישה, חשוב לציין כי ייתכנו מקרים שבהם גם מי שנשוי נישואים אזרחיים או ידועים בציבור יוכל לתבוע מזונות אישה (ר’ הרחבה בפרק ידועה בציבור).

באילו מקרים ניתן לתבוע מזונות אישה?

כל עוד קשר הנישואין שריר וקיים, ניתן עקרונית לתבוע מזונות, אולם הזכות למזונות סויגה הן ע”י הדין העברי והן ע”י הדין האזרחי המיושם במקביל לדין העברי בבית המשפט לענייני משפחה:

1. מגורים משותפים

מקור החיוב במזונות אישה הוא במגוריה של האישה יחד עם הבעל. לכן בדר”כ ע”פ הדין העברי, אין האישה זכאית למזונות אלא אם כן היא חיה יחד עם בעלה. משמע, אם האישה עוזבת את הבית היא מפסידה בדר”כ את זכותה למזונות. ברם, אם האישה עזבה את הבית מנימוקים מוצדקים (כגון אלימות מצד הבעל), היא לא תפסיד את זכותה למזונות. חשוב להדגיש, שאם הבעל הוא זה שעזב את האישה, זכות האישה למזונות לא נפגעת.

2. עבודתה של האישה
עקרונית, אם אישה עובדת, הרי שמשכורתה אמורה לספק את צרכיה, ובית המשפט יתחשב בהכנסותיה הן מעבודה הן מנכסיה והן מכל מקור אחר. בדומה לכך, גם בית הדין הרבני ייקח בחשבון את עבודתה של האישה (משיקולים אחרים). היוצא מכך הוא שברוב המקרים בהם אישה עובדת, לא יפסוק לה בית המשפט מזונות. יחד עם זאת, במקרה בו משכורתה של האישה אינה מספיקה לכיסוי צרכיה, כגון במקרה בו האישה עובדת במשרה חלקית ומשכורתה זעומה, תוכל האישה לתבוע מהבעל השלמת מזונות, כלומר את הסכום החסר לה לאחר להשלמת צרכיה לאחר קיזוז משכורתה.

מה קורה אם אישה אינה עובדת אולם יכולה לעבוד? עקרונית הכלל הוא שאין להתחשב בפוטנציאל השתכרותה של האישה, היינו, ביכולתה לצאת ולעבוד. יחד עם זאת, אם מדובר באישה צעירה ובריאה, בית המשפט ייטה להתחשב בפוטנציאל השתכרותה, ולפסוק מזונות בהתאם לפוטנציאל השתכרותה.

3. התנהגות בגינה תאבד האישה את זכותה למזונות

ע”פ הדין העברי, ישנם מקרים מסיימים בהם התנהגותה של האישה תגרום לאיבוד זכאותה למזונות. כך למשל, אישה “מורדת”- אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת, או אישה ש”זנתה תחתיו”- בגדה בבעלה, תאבד עקרונית את זכותה למזונות בבית הדין הרבני.

מהו גובה החיוב במזונות ומה כולל החיוב במזונות?

הכלל בדין העברי לגבי גובה המזונות הינו “עולה עמו ואינה יורדת עמו”- היינו, האישה זכאית תמיד לקבל את מזונותיה “לפי עושרו” או “לפי כבודו” של הבעל. הווה אומר, אישה ממעמד סוציו אקונומי גבוה תתבע מזונות גבוהים יותר מאשר אישה במעמד סוציו אקונומי נמוך.

אין נוסחת “קסם” לחישוב גובה המזונות, אולם החיוב במזונות כולל את כל הדרוש לאישה לצורך מחייתה. כך למשל, בין יתר הצרכים שניתן לפרט בתביעת מזונות יופיעו כלכלה (מזון), הנעלה והלבשה, צרכים רפואיים, ואפילו חוגים וטיפולים קוסמטיים (בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה).

סירוב הבעל לשלם מזונות

סירוב הבעל לשלם לאשתו מזונות כפי המגיעים לה, יכול עקרונית לתת לאישה את הזכות לדרוש את חיובו במתן גט. בהקשר זה חשוב לציין כי בהסכמי גירושין פעמים רבות מוותרת האישה על זכותה למזונות, כמו גם על זכותה לכתובתה, בכפוף לסידור הגט.

שינוי פסקי דין למזונות

פסק דין למזונות אינו פסק דין סופי לעולם. באם מתרחש שינוי מהותי של הנסיבות שהיו בעת מתן פסק הדין הראשון למזונות, ניתן להגיש תביעה להגדלת/ הפחתת החיוב במזונות.

גביית מזונות במקרה בו הבעל מסרב לשלם את חוב המזונות

אם עסקינן במצב של אי תשלום מזונות על ידי הבעל – אזי אישה שניתן לזכותה פסק דין למזונות (מבית הדין הרבני או מבית המשפט לענייני משפחה) יכולה לפתוח תיק בלשכת הוצאה לפועל מזונות, ולנקוט בהליכים דוגמת עיקולים, פק’ מאסר כנגד בעלה. אם האישה עומדת בקריטריונים של ביטוח לאומי, יכולה האישה לפנות ישירות לביטוח לאומי ולגבות את המזונות. במקרה כזה, ביטוח לאומי יפנה לבעל ויבקש את החזר התשלום לאישה.

* כל הזכויות שמורות לעו”ד ומגשרת כנרת בר-לב המתמחה בענייני משפחה, מזונות אישה, הסכמי מזונות אישה .

המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334