גירושין


הליך גירושין – כל המידע ההכרחי

תשכחו מ”רב סרן שמועתי”

באופן טבעי, בציבור הישראלי “רב סרן שמועתי” זוכה להוקרה רבה בכל הקשור בשמועות ומיתוסים הנוגעים להליכי גירושין. סביר להניח שאין מיתוס הרווח יותר בקרב הציבור מאשר מיתוס החלוקה הדיכוטומית: גברים- השכימו קום ורוצו לפתוח “תיק גירושין” בבית הדין הרבני, נשים- הזדרזו ו”תפסו סמכות” בבית המשפט לענייני משפחה.

לאמיתו של דבר המציאות הרבה יותר מורכבת מאשר האבחנה המגדרית שתוארה לעיל, ולמרבה הפלא ישנם מקרים רבים בהם דווקא לא כדאי להזדרז ולירות את יריית הפתיחה של הליך גירושין אלא מבחינה טקטית להמתין תקופה מסוימת, וכמו כן מקרים רבים בהם לגבר כדאי לפנות לבית המשפט ואילו לאישה לבית הדין הרבני. כל מקרה לגופו.

לדוגמא: אישה העובדת במשרה חלקית ומשתכרת שכר זעום. האישה מעוניינת לתבוע השלמת מזונות אישה וכן “מדור ספציפי” (זכות להישאר בדירת המגורים של בני הזוג מכוח זכותה למזונות- ר’ פרק מזונות) – ייתכן בהחלט (תלוי בנסיבות הכוללות של המקרה) שבית הדין הרבני הוא הערכאה המשפטית שתפסוק לטובתה השלמת מזונות ומדור ספציפי.

אבל לפני שנמשיך וננפץ מיתוסים, כדאי להבין מהי באילו עניינים מוסמך בית הדין הרבני להכריע (סמכות) ובאילו עניינים מוסמך בית המשפט לענייני משפחה.

מתי נגיע לבית הדין הרבני? ומה זה “מירוץ סמכויות”?

החוק בישראל (חוק שיפוט בתי דין רבניים) קובע שבית הדין הרבני בלבד הוא ידון בתביעת גירושין/ גט וכפועל יוצא מכך אף בענייני “שלום בית”. יחד עם זאת לבתי המשפט יש סמכות שיפוט מקבילה לדון בשאר העניינים הנלווים לגט והקשורים לסכסוך המשפחתי דוגמת: מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת (החזקת ילדים), הסדרי ראייה, תביעות הנוגעות לרכוש, תביעות כספיות, חטיפת ילדים, אימוץ, ירושה וכו’.

מבולבלים? מתקשים להבין איפה ידון בסופו של דבר התיק שלכם? כפי שכל עורך דין בענייני משפחה בוודאי יאמר לכם, באופן כללי, השאלה היכן יידונו ענייני הסכסוך המשפחתי הינה תוצר של מי “רץ יותר מהר”. כלומר, אם ברצוני למשל לדון בענייני הרכוש בבית המשפט לענייני משפחה, עליי להגיש לפני הצד השני (שאולי יעדיף דווקא את הרבני) תביעה לבית המשפט למשפחה על מנת “לתפוס סמכות”- עניין זה ידוע בעגה המשפטית בשם “מירוץ הסמכויות”.

חשוב להימנע משאננות ולהסתמך על כך שבן הזוג השני כביכול טרם החל לפעול. פעמים רבות עיתוי הגשת התביעות הינו קריטי, וממילא אין כל וודאות שהצד השני טרם פנה לעו”ד והחל לפעול. לכן יש לפנות למשרד עורכי דין ולתכנן אסטרטגיה מבעוד מועד או לכל הפחות להבין מהי תמונת המצב המשפטית בעניינכם.

עוד לציין שגם אם הקדמתם והגשתם כביכול את התביעה לערכאה המתאימה, עדיין לא ניתן לנוח על זרי הדפנה…ייתכן בהחלט כי לאחר ששאבתם עידוד מעיקרון “מירוץ הסמכויות”, תחליטו למשל להגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין כרוכה (משולבת) עם תביעה לחלוקת רכוש, אולם בית המשפט לענייני משפחה יקבע כי הסמכות בענייני הרכוש נתונה דווקא לו!

לכן – לא כדאי לפעול בשיטת “עשה זאת בעצמך” (טובה רק בפרסומות של “הום סנטר”..) – ומומלץ לפנות לייעוץ של מומחה בתחום דיני גירושין .

אם הגעתם עד הלום וכבר התעייפתם מהמירוץ, כדאי שתדעו שלא תמיד יש לנקוט ב”מלחמת חורמה כוללת”.

גירושין בהסכמה

במידה והינכם נמנים על ברי המזל שמעדיפים לסיים את ההליכים בצורה שקטה וחברית, ניתן כמובן להגיע לידי הסכם גירושין כולל, בין אם באמצעות גישור (ר’ פרק גישור) ובין אם באמצעות מו”מ קדחני לקראת תעודת הגירושין המיוחלת.

אבל- גם אם החלטתם כי פניכם מועדות לקראת הסכם גירושין, הנה מס’ טיפים בטרם החתימה על החוזה:

-לעשות “שיעורי בית”- לפני שרצים לחתום על הסכם גירושין, כדאי לעצור רגע ולאסוף מידע חיוני על הצד השני: תלושי משכורת, זכויות צבורות של הצד השני (פנסיה, קופות גמל, חסכונות , קרנות השתלמות, ביטוחים וכו’), נכסי מקרקעין וכו’.

– לבחור ביחד את עורך הדין המשותף הממונה על עריכת ההסכם או לחילופין כל צד יבחר את בא כוחו שיהיה אמון על שמירת האינטרסים שלו.

– השתדלו שהצד השני יציע את עקרונות ההסכם קודם לכן, על מנת שתדעו מה טווח הפשרה האפשרי מבחינתו.

– לזכור כי במקביל לעריכת הסכם גירושין , יש לערוך גם צוואה משום שע”פ החוק בישראל (חוק הירושה) כל עוד לא ניתן הגט, גם בן זוגכם רשאי לרשת אתכם.

– להתעלם מסיפורי הסובבים ומרב סרן שמועתי מיודענו ולהגיע להסכם גירושין שמשרת את האינטרסים שלכם בצורה הטובה ביותר.

– להשתדל לא לערב את בני המשפחה והחברים בקלחת – ממילא ההליך עצמו רווי אמוציות ורגשות, ולמרבה הצער- פעמים רבות הסובבים דווקא מלבים את האש ומקשים על ההגעה להסכם.

– הכי חשובים- הילדים- תשתדלו למזער ככל שניתן את הפגיעה בילדים, ותשכילו להגיע להסכם אשר מיטיב גם עם הילדים- הנפגעים העיקריים.

אם צלחתם את כל המחלוקות והגעתם לידי הסכם גירושין כולל, סלולה הדרך לטקס הגט. אולם מה קורה כאשר צד אחד לא מעוניין להתגרש?
האם ניתן להתגרש כאשר צד אחד אינו מעוניין להתגרש?

שוב, לא כ”כ פשוט… בהיעדר הסכמה בין שני בני הזוג על נכונותם להתגרש, נדרש בן הזוג המעוניין להתגרש להוכיח כי עומדת לו עילת גירושין בגינה יש לחייב את הבעל לתת גט/ את האישה לקבל את הגט.

ישנם מקרים בהם בית הדין יכפה על הבעל לתת או על האישה לקבל את הגט בעל כורחם. לפי דיני ישראל, גירושין אינם פעולה של בית הדין אלא של הצדדים עצמם, היינו, מסירת הגט וקבלתו, ורק שהיא תבוצע, בין מרצונם החופשי ובין מתוך כפייה, יהיו מגורשים.

אישה שרוצה לטעון כי בעלה מחוייב לתת לה גט, צריכה להוכיח כי יש לה סיבה אובייקטיבית או סיבה הכרוכה בהתנהגות הבעל:

1. סיבות אובייקטיביות: כאשר האישה טוענת כי מסיבות אובייקטיביות אינה יכולה לחיות חיי אישות עם הבעל. כך למשל:

א. טענה של האישה כי לבעל מומים- כמו מחלות המעוררות גועל אצל האישה או מחלות מסוכנות ומדבקות המונעות ממנה לחיות חיי אישות עם הבעל.

ב. טענת האישה כי הבעל הינו עקר- לא מספיק לטעון כי הבעל לא מסוגל להוליד אלא על האישה לטעון כי היא מעוניינת בילדים ואין לה ילדים ממישהו אחר.

ג. טענת האישה שהבעל אינו מסוגל לקיים עמה חיי אישות- בהנחה שאמצעים דוגמת ויאגרה לא עזרו… טענה כי הגבר אינו מסוגל לספק לאישתו חיי אישות הינה טענה מספקת לגט..

2. סיבות הכרוכות בהתנהגות הבעל:

א. בעל שמתנהג “שלא כדין”- הכוונה לבעל שמקלל, מעליב, מכה או משפיל את האישה.

ב. בעל “מורד”- בעל שמסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו.

ג. בעל שמסרב לתת לאשתו מזונות- בדרך כלל לא יחייב בית הדין את הבעל בגט אלא יחייבו קודם כל במזונות האישה, בהנחה שיש יסוד לטענתה והיא זכאית לכך.

בעל שרוצה לטעון כי אשתו מחויבת לקבל ממנו את גיטה, צריך להוכיח כי יש לו סיבות אובייקטיבית או סיבה הכרוכה בהתנהגות האישה:

1.סיבות אובייקטיביות:

א. טענת מומים.

ב. טענת עקרות- הבעל זכאי לגירושין במקרה שאין לו ילדים והוא חי עם אשתו 10 שנים והיא ילדה

2.סיבות הכרוכות בהתנהגות האישה:

א. אישה שעוברת על מנהגי הצניעות. כגון: אישה שמתנהגת בדרך לא צנועה, אבל הכוונה גם לאישה שמקללת, מעליבה או מכה את בעלה.

ב. אישה המכשילה את בעלה על ידי כך שביודעין מביאה אותו לעבירה על דיני הדת. כגון: אישה שמכינה לבעלה מאכלים לא כשרים וכו’.

ג. מעשי כיעור- הכוונה למעשים מכוערים שלפי דעת בית הדין יש בהם כדי להצדיק חשד שהאישה בגדה בבעלה (זנתה תחתיו) למרות שאין עדים לבגידה של ממש.

ד. אישה שזנתה תחת בעלה- במקרה בו אישה בגדה בבעלה, אסור לבעל להמשיך ולחיות עמה חיי אישות. במקרה כזה יכול הבעל לדרוש את חיוב האישה בגירושין ואם היא תסרב לקחת את הגט, יש מקום לכפייה או לגט בעל כורחה.

כל הזכויות שמורות לעו”ד כנרת בר-לב המתמחה בדיני גירושין, לרבות בהסכמי גירושין וגישור גירושין . למידע נוסף אודות גישור גירושין ראה פרק “גישור”

המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין גירושין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334