גירושין חלוקת רכוש – לפני 1974


גירושין חלוקת רכוש – כל המידע הנחוץ

חלוקת רכוש (תביעות רכושיות) בהתייחס לבני זוג שנישאו זה לזה לפני 1974

חלוקת רכוש בגירושין- הדין הרכושי החל על בני זוג בהיעדר הסכם

יובל ומיכל, נישאו זה לזה בחופה וקידושין כדת משה וישראל בשנת 1973. יובל מהנדס אלקטרוניקה ומיכל מורה. מיכל חפצה בגירושין אולם חוששת כי יקשה עליה להסתדר כלכלית עם משכורתה הנמוכה מאחר ורוב הזכויות נצברו על שמו של יובל. גם דירת המגורים רשומה על שמו של יובל, כמו”כ ליובל דירת מגורים מלפני הנישואין, ולאחרונה קיבל יובל אף כספי ירושה כתוצאה מפטירת אביו המנוח. בהקשר זה נשאלת השאלה האם חששותיה של מיכל מוצדקים, ולאיזה רכוש מהרכוש המנוי לעיל זכאית מיכל לאיזון רכושי?

במאמר זה אתייחס לדין האזרחי החל בבתי המשפט לענייני משפחה, אולם חשוב להבהיר כי במידה ותגיעו להתדיינות גירושין חלוקת רכוש בבית הדין הרבני ייתכנו ויחולו דינים שונים.

בכל אופן, כעיקרו של דבר, חלוקת רכוש בין בני זוג בישראל במקרה של גירושין או מוות של אחד מבני הזוג מוסדרת ע”י חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל”ג(1973) . בהתאם לחוק, בני זוג ראשיים לערוך ביניהם הסכם יחסי ממון (הסכם חלוקת רכוש), והסכם זה, במידה שנערך ואושר כדין, הוא אשר יחול על מכלול העניינים המוסדרים בו, ללא התערבות החוק. כלומר, לבני זוג סלולה הדרך לקבוע בהתאם לרצונם את אופן ומידת חלוקת רכוש והממון ביניהם, וזאת אף בטרם נישאו זה לזה. כך למעשה, בגדול החוק מבחין בין שני סוגי הסכמי ממון: הסכם ממון שנערך בטרם הנישואין, והסכם ממון שנערך לקראת גירושין.

מה קורה אם בני הזוג לא הגיעו לידי הסכם ממון?

במקרה כזה, יש להבחין בין שני מצבים שונים. בני זוג שהתחתנו לאחר ה-01/01/74 יחול עליהם הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון, ולעומת זאת, על בני זוג שהתחתנו לפני 01/01/74 לא חל הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק, כי אם חזקה הקרויה “חזקת השיתוף”.

הלכת השיתוף

ובכן, הלכת השיתוף חלה על בני זוג שהתחתנו לפני 1974 אך חלה גם על ידועים בציבור (נגיע לידועים בציבור בהמשך). בפסיקה התפתחה חזקה הקרויה חזקת השיתוף ולפיה קיימת חזקה שבני זוג שמנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, הרכוש שנצבר על שם מי מהם מצוי בבעלות משותפת.

הווה אומר, אין כל חשיבות על שם מי מבני הזוג נרשמה הדירה, הרכב או למי פנסיה נכבדה וחשבונות בנקים. כאשר עסקינן בעניין חלוקת רכוש בגירושין- יתחלק ככלל הרכוש מחצית- מחצית.

על אילו נכסים מדובר? חזקת השיתוף לא רק על נכסים “אישיים” כמו דירת מגורים משותפת אלא גם על נכסים עסקיים. בן זוג שתובע מבן זוגו שיתוף בנכסים לא צריך להוכיח חיים הרמוניים במיוחד לצורך קיום החזקה. הפסיקה קבעה שדי בכך שיוכח שבני הזוג ניהלו חיים משותפים ביחידת מגורים משותפת, תחת קורת גג אחת, כדי ללמוד על קיום חזקת השיתוף.
המטרה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי והיא מבוססת על ההנחה כי שני בני הזוג תורמים, כל אחד לפי דרכו, במידה שווה לתרומת המשפחה. תרומה של כל אחד מבני הזוג היא לא בהכרח תרומה כספית אלא יכול להיות שתהיה תרומה של עבודות בית, טיפול בילדים ובחינוכם וכו’..

חשוב להבהיר כי אשם בפירוק התא המשפחתי אינו שיקול מוצדק לפגיעה בקניין של בן זוג. כלומר, נטישת הבית או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני הזוג ובדרך זו לשים קץ לשיתוף, אך אין נענשים עליהם ע”י נטילת הזכויות ברכוש המשותף. זאת להבדיל מבית הדין הרבני, שבה תיתכן גישה אחרת.

מהלכת השיתוף נובע גם שיתוף בחובות (ר’ בהמשך).

אילו נכסים לא יחולקו בין בני הזוג? לא יאוזנו כעיקרון בין בני הזוג ” נכסים שלא נוצרו ביגיעת בני הזוג במהלך תקופת הנישואין”(נכסים “חיצוניים”). כלומר, נכסים שנצברו לבן הזוג האחר לפני הנישואין או שבאו לו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. הכלל הוא שנכסים חיצוניים אינם חוסים אוטומטית תחת כנפי הלכת השיתוף, ואולם נישואין הרמוניים וממושכים עשויים להחיל את הלכת השיתוף גם על הנכסים החיצוניים. מה גם שבמקרים רבים אחרי שנות נישואים רבות , לא ניתן להבחין במקורות של הנכסים והנכסים מתערבבים.

שיתוף בדירת מגורים: ישנה חזקה שהדירת המגורים מצויה בבעלות שני בני הזוג היות וההנחה היא שמשרכש אחד מבני הזוג דירה לצרכי מגורי בני הזוג, ביקש והתכוון שהבעלות בדירה הזו תהיה לשניהם וזאת כל עוד אין הנחה זו נסתרת ע”י כוונה אחרת העולה מפורשות או במשתמע מן העניין. סתירת חזקת השיתוף בדירת המגורים המשמשת את שני בני הזוג היא אפשרית, אבל קשה. ברם, כאשר מדובר בדירת מגורים שמקורה “חיצוני” כגון דירה שהייתה לאחד מבני הזוג בטרם הנישואין או שנתקבלה במתנה או בירושה במהלך הנישואין, על בן הזוג הטוען להלכת השיתוף להוכיח את חזקת השיתוף, כגון: מקרה בו הבעל רכש מגרש לפני הנישואין ושילם את מרבית התמורה לפני הנישואין. האישה הוכיחה כי הוצאות פיתוח הקרקע מומנו מהקופה המשותפת ועקב כך עלה ערך הקרקע. במקרה זה פסק לה בית המשפט חלק מהקרקע ולא רק חלק יחסי שהקופה המשותפת תרמה לשווי היות והמקרקעין נטמעו ברכוש המשותף. כלומר, על מנת שחזקת השיתוף תוחל על נכס חיצוני ייבחנו גורמים שונים כגון: קיומה של תרומה או זיקה כלכלית; משך הנישואין (ככל שהנישואין נמשכים שנים רבות, נטמע רכוש כזה ברכוש המשותף); האם היו אלו נישואין ראשונים, משך הנישואין, ילדים מבני זוג אחרים, איכות הנישואין, סוג הנכס (ככל שהנכס “משפחתי” יותר, כך תהיה יותר נטייה לייחס שיתוף).

מתי מסתיים השיתוף? ע”פ רוב, הפירוד הממשי הוא המעיד על קיצה של כוונת השיתוף ברכוש. יציאת בן זוג מבית המגורים, הגשת תביעות רכושיות וכו’. גם קרע ביחסי בני הזוג ואפילו לא עלו כדי פירוד של ממש עלול להביא להפסקת השיתוף בנכסים ביניהם.

זכות יורש של בן זוג: בן זוג שנותר בחיים זכאי לעתור לבית המשפט כי יוכרו , מכוח הלכת השיתוף בנכסים, זכויותיו בנכסים הרשומים על שם בן זוגו שנפטר. כמו”כ, אף יורש יכול לבוא בנעליו של המנוח ולפנות לבית המשפט בבקשה להפעיל את הלכת השיתוף.

*כל הזכויות שמורות לעו”ד ומגשרת כנרת בר-לב המתמחה בדיני משפחה וירושה, תביעות רכוש, חלוקת רכוש בגירושין, הסכמי חלוקת רכוש, הסכמי ממון והסכמי גירושין.

*המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334