בית הדין הרבני


בית הדין הרבני – כל המידע הנחוץ

בית הדין הרבני הינו ערכאה שיפוטית בעלת סמכות שיפוטית ייחודית לדון בענייני נישואין וגירושין או סמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט לענייני משפחה לדון בשאר ענייני המשפחה.

ראוי לציין כי ישנה אבחנה בין בית דין רבני לבין רבנות. בתי דין רבניים עוסקים בתחום השיפוט, ואילו רבנות הינו המקום אליו תגיעו באם תחפצו להינשא בנישואים “דתיים”, כדת משה וישראל, או לצורך אישורים שונים, אך לא לצורכי דיונים בענייני משפחה.

למה הכוונה בעצם בסמכות שיפוט לבית הדין הרבני?

כעיקרו של דבר, מרבית ענייני המשפחה- כגון תביעות מזונות, רכוש, משמורת, כספיות וכיו”ב יכולים לידון הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני. כלומר, מי מבני הזוג שמקדים ומגיש תביעה לערכאה המשפטית המשרתת בצורה הטובה ביותר את אינטרסיו, “תופס סמכות” באותה ערכאה, ובן זוגו מנוע כעיקרון מלהגיש תביעה באותו עניין לערכאה השנייה.

לדוגמא: אם האישה הגישה תביעת פירוק שיתוף לבית המשפט לענייני משפחה, הבעל לא יוכל להגיש תביעה באותו עניין (פירוק שיתוף) לבית הדין הרבני, מאחר והאישה כבר “תפסה סמכות” בבית המשפט לענייני משפחה והוא שידון בעניין פירוק השיתוף של בני הזוג.

“התחרות” בין בית המשפט לבית הדין ידועה בעגה המשפטית כ”מירוץ סמכויות”.

בהקשר זה יש לציין כי לא כל הגשת תביעה לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה תיחשב כ”תפיסת סמכות”, וישנם מקרים בהם על אף שהקדמת והגשת תביעה לאחת הערכאות, תישלל הסמכות מאותה ערכאה.

לדוגמא: תיתכן סיטואציה בה במצורף (כרוך) לתביעת הגירושין יגיש הבעל תביעה רכושית, ואולם האישה תתנגד לסמכות בית הדין בטענה כי תביעת הגירושין אינה כנה וכי הצירוף (הכריכה) של התביעה הרכושית אינה כנה ואינה כדין. במקרה מעין זה, ייתכן ובית המשפט לענייני משפחה יפסוק כי אכן הסמכות נתונה לבית המשפט ולא לבית הדין.

לכן במרקם העדין של ענייני המשפחה חשוב לתכנן את צעדיכם בקפידה, ובטרם פציחה בהליכים משפטיים, יש לבדוק לא רק מהי הערכאה המשרתת בצורה הטובה ביותר את מטרותיכם אלא גם אימתי להגיש את התביעה, כיצד, וכיו”ב אחרת גם אם התכוונתם להגיש לערכאה אחת, ייתכן והערכאה האחרת היא זו שתתפוס סמכות…

ואולם לא בכל מקרה יש סמכות שיפוט גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה. כאשר מדובר בענייני נישואין וגירושין של מי שהינו אזרח או תושב ישראלי ויהודי, אזי בית דין רבני הוא היחידי שמוסמך לדון, ואין כל סמכות לבית המשפט לענייני משפחה.

מסיבה זו, תביעות כגון תביעת גירושין, תביעה לשלום בית, תביעה לכתובה וכיו”ב ניתן להגיש רק בבית הדין הרבני, ופסק דינו הינו פסק דין מחייב.

סמכויות נוספות הנתונות לבית הדין הרבני

מלבד ענייני משפחה מטפל בית הדין הרבני אף בנושאי ייבום וחליצה (רלוונטי בעיקר למגזר החרדי), גיור, בירור יוחסין, עגונות ומסורבות גט, ובהסכמת כל הצדדים הנוגעים לעניין- אף בענייני ירושות וצוואות.

בהקשר ירושות וצוואות- ראוי לציין כי במידה ולא כל היורשים מביעים את הסכמתם להתדיין בפני בית הדין הרבני, בית הדין אינו יכול לתת צו ירושה או קיום צוואה, ועל הצדדים לפנות לרשם לענייני ירושה. חשוב לדעת כי אם אחד הצדדים התנגד לסמכות בית הדין, בית הדין הרבני לא ישיב את האגרה ששולמה זה מכבר על ידי מי שחפץ לקיים דיון בעניין ירושה בפני בית הדין הרבני.

הליכי ערעור

בישראל פזורים בכל רחבי הארץ בתי דין רבניים, וכל זוג מופנה לבית הדין הרבני שבאיזור סמכותו מצוי היה מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג. ואולם על החלטה או פסק דין של בית דין רבני אזורי יהיה איפה שיהיה, ניתן לערער לבית הדין הרבני הגדול המצוי בירושלים.

* כל הזכויות שמורות לעו”ד כנרת בר-לב המתמחה בדיני גירושין, לרבות בהסכמי גירושים וגישור, , רבנות גירושין ,ותביעות גירושין.

המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334