משמורת ילדים


 

משמורת ילדים – כל המידע הנחוץ

מה ההבדל בין אפוטרופסות לבין משמורת ילדים ?

בהתאם לחוק בישראל, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. כלומר, שני ההורים הם האחראיים עקרונית על ילדיהם הקטינים באופן שווה.

ואולם כאשר ההורים מצויים לפני פירוד או גירושין, יש להכריע בידי מי תהיה החזקת הילדים- כלומר, למי תינתן משמורת ילדים.

כיום וכל עוד לא יושמה המלצת וועדת שניט, החוק קובע כי חזקה הידועה בשם “חזקת הגיל הרך” לפיה כעיקרון ילדים עד גיל שש יוותרו במשמורתה של האם.

מהם השיקולים העומדים בפני בית המשפט בקביעת משמורת ילדים?

ואכן לאמיתו של דבר, מרבית הילדים נשארים במשמורת האם, אולם בבואו של בית המשפט להכריע מי בידי מי תהיה החזקת הילדים, על בית המשפט לבחון גורמים שונים שיפורטו להלן שיפורטו להלן, ואשר במקרים מסוימים עשויים להכריע את הכף דווקא לטובת האב- היינו להותיר את הילדים במשמורתו של האב.

חשוב להבהיר, כי השיקולים שיפורטו להלן מתייחסים לכללים ועקרונות של בית משפט לענייני משפחה (ואין לראותם גם ככללים הנהוגים בבתי הדין הרבניים).

עיקרון העל המנחה את בית המשפט לענייני משפחה בבואו לקבוע את סוגיית משמורת ילדים הינו עיקרון טובת הילד. כאשר נקודת המוצא של טובת הילד היא שיש להותיר את הילד בחזקתו של ההורה שיימצא מתאים יותר, יציב יותר ונכון לשמור על קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך, יבחן בית המשפט את הקריטריונים הבאים:

1. גיל הילדים– כאמור, כיום חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אלא אם כן יש סיבות מיוחדות להורות אחרת. משכך, עקרונית אמור בית המשפט לצוות כי ילדים עד גיל 6 יישארו בחזקת אמם, וזאת מתוך ההנחה שלאם יש כישורים מתאימים יותר לגדל ילדים צעירים. אולם, כפי שיפורט להלן, חזקת הגיל הרך היא רק אחד השיקולים ששוקל בית המשפט, ולכן ייתכנו מקרים שבשקלול הכללי יחליט בית המשפט שטובת הילד היא להיות עם אביו. בשורה התחתונה: בדר”כ , ילדים עד גיל 6 יוותרו אוטומטית במשמורת האם.

2. איכות הקשר בין ההורה לילדים – במסגרת שיקול זה יבחן בית המשפט את מערכת היחסים בין ההורה לילדים, וכך יבדוק בין היתר, האם מפעיל אחד ההורים אלימות מילולית או פיזית כלפי הילדים, האינטראקציה בין ההורים לילדים (כגון: האם הילדים מגיבים בשמחה למפגשים עם ההורה), תפיסת הילדים את ההורה כדמות מרכזית/שולית וכו’. בשורה התחתונה: למי מההורים יש קשר טוב יותר עם הילדים.

3. זמינות ההורה, מעורבותו והשקעתו בגידול הילדים – במסגרת שיקול זה יבחן בית המשפט מי מהורים מעורב ומשקיע בגידול הילדים. כלומר, מי מההורים מגלה חום, התעניינות ואחריות בחיי היום יום של הילדים. כך למשל, יבדוק בית המשפט מי מההורים מסייע לילדים בהכנתם למוסדות הלימוד השונים (כגון: הלבשה, סנדויצים לבית הספר), מי מסיע ונוטל את הילדים לבית הספר, לחוגים. מי מטפל בילדים שהם חולים, לוקח אותם לקופת חולים. מי מכין לילדים ארוחות, מקלח אותם, משחק איתם, מסייע בהכנת שיעורי הבית, מגיע לאסיפות הורים ולאירועים, יוצא איתם לטיולים. בשורה התחתונה: מי מההורים מפגין יחס חם ואוהב לילדים.

4. שאיפה שלא להפריד בין ילדים – לעיתים מבקשים הורים להפריד בין אחים, כך שכל אחד מן ההורים ייטול למשמורתו ילד אחד או יותר מן הילדים. ברם, שיקול מנחה בפסיקת בית המשפט הוא השאיפה שלא להפריד בין אחים, מתוך קביעה כי הקשר בין אחים הוא חיוני ביותר, במיוחד בעת משבר בין ההורים, שורה תחתונה: רק בנסיבות חריגות ביותר יפרידו בין אחים.

5. יכולת ההורה להכיר בנחיצות קשר בין הילדים לבין ההורה השני ומשפחתו – כפשוטו, בית המשפט יבחן האם אחד ההורים מסית את הילדים כנגד משפחת ההורה השני, ובייחוד כלפי הסבים של הצד השני.

6. רצון הילד – בהתאם לפסיקה, שיקול זה רלוונטי רק לגבי ילדים בני 10 ומעלה. לעיתים יבחן בית המשפט את רצון הילדים ע”י פגישה עם הילדים ולעיתים יסתפק בחוות דעתה של עו”ס בלבד. שורה תחתונה: ככל שגילו של הילד מתקרב לבגרות, יהיה המשקל שניתן לרצונו גדול יותר.

7. מוכנות ההורה לקבל עזרה מקצועית והדרכה הורית – במקרים רבים, עקב הסכסוך המשפחתי, נוצר צורך בקבלת הדרכה הורית מגורמים טיפולים שונים. בית המשפט יבחן האם ההורים מסכימים לקבל הדרכה הורית. שורה תחתונה: סירובו של הורה לקבל הדרכה הורית יעיד דווקא על חוסר מסוגלותו ההורית.

ראוי לציין, כי בבחינת השיקולים שלעיל נעזר בית המשפט לרוב בהמלצת פקיד הסעד ו/או גורמים טיפולים שונים כגון פסיכולוג, פסיכיאטר או מכון המשלב מס’ גורמים טיפוליים, אשר בחנו את המשפחה ואפיוניה והגישו את המלצותיהם לבית המשפט.

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת היא החזקה משותפת של ההורים בילדים, כלומר, שני ההורים מגדלים ומטפלים שווה בשווה בילדים. ברם, מאחר והסדר מעין זה מצריך רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים, רק לעיתים רחוקות ביותר יורה בית המשפט על משמורת משותפת משום שבמרבית המקרים שרויים ההורים בקרע ומתח רב עקב הפירוד שחל ביניהם, וכמו”כ ישנם שיקולים טכניים המקשים על משמורת משותפת.

* כל הזכויות שמורות לעו”ד ומגשרת כנרת בר-לב המתמחה בענייני משפחה, משמורת ילדים , אחזקת ילדים, הסדרי ראייה ילדים.

המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי – לייעוץ משפטי פרטני יש לקבוע פגישת ייעוץ עם עורך דין.

כנרת בר-לב , עורכת דין ומגשרת . קויפמן 2,בית הטקסטיל,תל אביב,קומה 12 . 03-5163330 , נייד : 054-4292355 , פקס: 03-5163334